אולי שמעתם את החדשות שצוות חוקרים בריטי ברובו הצליח לטפח ביצים אנושיות לא בוגרות לבשלות מלאה במעבדה. מנהל חטיבת המעבדות של CHR, ד"ר דיוויד פ. אלברטיני, שמשתף פעולה עם הצוות הבריטי מזה זמן רב, מסביר את המשמעות של אבן דרך זו ברפרודוקציה האנושית:
ואם אתה מעוניין, הנה המאמר המדווח על הישג זה בכתב העת Molecular Human Reproduction. אולי שמעתם את החדשות שצוות חוקרים בריטי ברובו הצליח לטפח ביצים אנושיות לא בוגרות לבשלות מלאה במעבדה. מנהל חטיבת המעבדות של CHR, ד"ר דיוויד פ. אלברטיני, שמשתף פעולה עם הצוות הבריטי מזה זמן רב, מסביר את המשמעות של אבן דרך זו ברפרודוקציה האנושית:
ואם אתה מעוניין, הנה המאמר המדווח על הישג זה בכתב העת Molecular Human Reproduction.
הסופרת של רויטרס ליסה רפפורט דיווחה על מחקר שנערך לאחרונה שמצא סיכונים מוגברים לסרטני ילדות מסוימים, נדירים מאוד, בילדים שנולדו באמצעות IVF. מחברי המחקר, שפורסם ב-JAMA Pediatrics, הסבירו שהסיכונים המוחלטים עדיין נמוכים ביותר והורים לא צריכים לאבד שינה בגלל האפשרות או להימנע לחלוטין מטיפולי פוריות.
המאמר ציטט את ד"ר נורברט גלייכר, המנהל הרפואי והמדען הראשי של CHR, שאמר כי הסיכון המוגבר לסרטן עלול להיגרם על ידי הפרעות כרומוזומליות בביצים ובעוברים, העולות ככל שנשים מתבגרות.
"זוגות השוקלים IVF לא צריכים לתת לסיכון הקל לסרטן בילדות להשפיע על החלטותיהם." עם זאת, ד"ר גלייכר ייעץ כי "קיימים סיכונים בהפריה חוץ גופית, אך הם נמוכים מאוד (עד כמה שאנו יכולים לראות עד כה) ולכן, כדאי לקחת" כאשר שוקלים את ההטבות.
בסוף מרץ, ליסה רפפורט ראיינה את ד"ר גלייכר למאמר שלה ב-_רויטרס _על הסיכון הגבוה יותר לסרטן בקרב ילדים שנולדו מ-IVF. ד"ר גלייכר ציין כי ייתכן שהדבר נובע מאי יציבות כרומוזומלית הקשורה לגיל האם ולא השפעה ישירה של הפריה חוץ גופית ואסור למטופלים לוותר בטרם עת על טיפולי פוריות.
באמצע אפריל, ד"ר גלייכר היה משתתף מוזמן בדיון שולחן עגול על עריכה גנטית, שנערך על ידי מרכז פטרי-פלום של בית הספר למשפטים בהרווארד. הניו יורק טיימס פרסם מאמר מערכת בנושא, וטען כי יש להתייחס לפחות לטיפול חלופי במיטוכונדריאל כחריג לאיסור הפדרלי על עריכת גנים אנושיים.
זהו חלק מ-CHR VOICE באפריל 2019.
9 בפברואר 2018 (ניו יורק, ניו יורק) - נורברט גלייכר, MD, מנהל רפואי ומדען ראשי של המרכז לרבייה אנושית בניו יורק (CHR), וארתור קפלן, PhD, פרופסור ויליאם פ. ווירג'יניה קונולי מיטי לביו-אתיקה ב- המרכז הרפואי Langone של אוניברסיטת ניו יורק (NYULMC), ומנהל מייסד של החטיבה לאתיקה רפואית של NYULMC, פרסמו זה עתה בגיליון פברואר 2018 של NATURE Biotechnology מאמר שבו הם התייחסו לגידול המהיר במספר העוברים האנושיים הנטושים בארה"ב בעקבות ב הפריה מבחנה (IVF). הם מעריכים כי בקרב כיום כמיליון עוברים שהושמרו בהקפאה בארה"ב, באופן שמרני, לפחות כ. 90,000 עוברים ננטשו על ידי בעליהם (על פי חוקי רוב המדינות, עוברים נחשבים ל"רכוש").
חלק מהבעלים, לאחר שהם משלימים את משפחתם בהצלחה בטיפולי פוריות, תורמים במפורש את העוברים שלהם למחקר או לטיפולי פוריות עבור אחרים בצורה של תרומת עוברים. לפי ההנחיות המקצועיות, עוברים נחשבים כיום ל"נטושים" אם הבעלים במשך חמש שנים נכשלו ביצירת קשר עם מרכז ההפריה החוץ גופית שבו עוברים נשמרים בהקפאה, וניסיונות מתועדים חוזרים ונשנים של מרכז ההפריה החוץ גופית להגיע לבעלים לא צלחו. לאחר שהכריזו רשמית על נטישת עוברים, אותן הנחיות מאפשרות למרכזי הפריה חוץ גופית להיפטר בצורה אתית מעוברים כאלה. עם זאת, רק מעט מאוד מרכזים, כפי שמדווחים המחברים, נפטרים בפועל מעוברים אלה, אשר, לפיכך, מצטברים במרכזי הפריה חוץ גופית במספרים גדולים יותר מאז ההנחיות המקצועיות, אוסרות כיום באופן מפורש כל שימוש אחר בעוברים נטושים, לרבות השימוש בהם במחקר.
גלייכר וקפלן טוענים כעת שגישה יותר הגיונית ואתית יותר לבעיה ההולכת וגוברת במהירות זו, שתשקף טוב יותר את הכבוד המיוחד שהתחום נותן לעוברים אנושיים, תהיה יצירת אפשרות שלישית, שבמסגרתה עוברים נטושים עדיין יכולים לתרום. לשיפור האנושות על ידי הפיכתם לזמינים למחקר שנבדק בקפידה במוסדות מחקר מוסמכים.
גלייכר וקפלן טוענים כעת שגישה יותר הגיונית ואתית יותר לבעיה ההולכת וגוברת במהירות זו, שתשקף טוב יותר את הכבוד המיוחד שהתחום נותן לעוברים אנושיים, תהיה יצירת אפשרות שלישית, שבמסגרתה עוברים נטושים עדיין יכולים לתרום. לשיפור האנושות על ידי הפיכתם לזמינים למחקר שנבדק בקפידה במוסדות מחקר מוסמכים.אין תחליף למחקר בעוברים אנושיים מכיוון שאף מודל של בעלי חיים אינו מחקה כראוי את חוויית העובר האנושי. ויותר מתמיד, מחקר העוברים בשנים האחרונות הוא הליבה של רבים מהפיתוחים החדשים והחשובים ביותר במדעי הרפואה, מתאי גזע לביולוגיה של סרטן ורפואה רגנרטיבית ועד לרפואה גריאטרית. עם זאת, בעוד שאפילו למעבדות מחקר מובילות אין לעתים קרובות גישה למספרים נאותים של עוברים אנושיים, הנה אלפי עוברים נטושים, שלמעשה בין לילה יכולים להציע זמינות מספקת יותר.
גלייכר וקפלן לא רק מתארים את הבעיה בפירוט רב, אלא, בנוסף, מציעים גם פתרונות מעשיים, שידרשו שינויים בהנחיות המקצועיות העדכניות ויציעו אמצעי הגנה שלא ישמשו עוברים נטושים אלא במחקר שנבדק בקפידה.